לטבע דלת יציאה מהמשבר – האם תבחר לצעוד בדרך הנכונה?

מאת: עו״ד נוי ארז

השבוע הודיעה חברת טבע כי היא צפויה לפטר 350 עובדים בישראל כחלק מתהליכי ההתייעלות של החברה ולאחר שבשנת 2016 ערך המנייה שלה נחתך בכמעט חצי. עיתוי ההודעה כמובן אינו מקרי והוא בוצע לפני כניסתו לתפקיד של המנכ״ל החדש פסקל סוריו, במטרה לאפשר לו כניסה חלקה ככל הניתן ובכדי לשדר התחלה חדשה לחברה לאחר תקופה משברית ומתוקשרת. הודעה זו ופיטורי העובדים עדיין איננה משבר עבור חברה מסדר גודל של טבע. עם זאת, העובדה שמדובר באפקט מתמשך ובמה שנראה כסדק נוסף בקיר של החברה, מבלי שאירוע זה יתנהל כראוי, בקלות מאוד הוא יכול להפוך למשבר. מהלך של פיטורי מאות עובדים הוא מהלך נפיץ, בהקשר של כרונולוגיית  המשברים שהחברה חוותה. בכוחו של אירוע זה לפתוח חזית חדשה מול העובדים.

בין השחקנים הרלבנטיים, ישנם שלושה עיקריים שבכוחם להקצין המציאות לכיוון משבר – הסתדרות העובדים, ועד העובדים של החברה והרגולטור. ככל שהשחקנים הללו יבחרו לנקוט בצעדים לעומתיים אל מול המהלך, כך גדל הסיכוי שאירוע זה, שיכול לעבור על פניו בשקט יחסי, יתפתח לכדי משבר. ועד העובדים, כמו גם ההסתדרות מעוניינים להגיע להסדר של מינימום מפוטרים ותנאים אופטימליים לאלו שעוזבים הביתה. שני הגורמים הללו יתקשו לוותר להנהלה שפועלת מולם באופן לעומתי ויהיו חייבים לחזור לעובדים עם תחושת השג כלשהי. הדיאלוג הקולני שנשמע השבוע במתקן החברה בכפר סבא בין מנהל האתר שטען להתנהלות ביריונית ומסוכנת של העובדים  לבין יו"ר ועד העובדים שטען מנגד, שחשוב שהציבור ידע על כשלונם האישי והניהולי של ההנהלה, מהווה איתות אזהרה לכל הצדדים.

בנוסף, הרגולטור מתחיל לגלות חוסר סבלנות אל מול חבילות שכר מוגזמות למנהלים (במיוחד כושלים...) ולפערי שכר משמעותיים בתוך ארגונים. טבע, הנהנת מחבילת תמריצים וסובסידיות ממשלתיות צריכה לקחת בחשבון את העובדה שככל שצעדיה ייקלטו כאטומים יותר ורגישים פחות, הרגולטור ינסה לעשות שימוש באותה מערכת תמריצים בכדי לכופף את ידי החברה.

מבחינה של האירועים עד כה, נראה כי הופקו לקחים ממשברי עבר בחברה, אך עם זאת ישנן מספר נקודות הראויות להתייחסות נוספת. מהם הצעדים שעל טבע לנקוט בכדי לוודא כי המשבר בפוטנציה לא הופך למשבר במציאות? מהם הצעדים שיבטיחו כי השחקנים המעורבים לא יבחרו להחריף את הצעדים אל מול ההנהלה?
 
שקיפות –האנליסטים בתוכניות הכלכליות השונות מתקשים להסביר באופן פשוט האם מדובר בצעד ראשוני בדרך לגל פיטורים נרחב יותר בחברה או באירוע בודד. מטבעה, עמימות מעצימה סביבה משברית. לכן, ככל שהנהלת החברה תגלה יותר שקיפות בנוגע לכוונותיה להליכי הפיטורים, לעומק הפיטורים ולמחלקות שצפויות להיות מקוצצות או להסגר, כך התהליך יהיה קל יותר עבורה. שקיפות בנוגע לתהליך הפיטורים לא רק שיאפשרו ביטחון לעובדים שלא מצויים בסכנת פיטורים, אלא גם ישדרו יציבות ואחריות. המשקיעים, התקשורת והרגולטור אוהבים אף הם את היכולת לצפות מהלכים עתידיים. על החברה לחדד את הנקודה כי מדובר באירוע יחיד, או במידה וישנה סכנה לפיטורים נוספים להיות גלויה בנוגע לכך.

תיאום עם ההסתדרות וועד העובדים – עם ההודעה על הפיטורים, הסתדרות העובדים מיהרה להכריז סכסוך עבודה. עם זאת, אין הדבר אומר שבהכרח ההסתדרות צפויה להתנגשות אל מול הנהלת טבע. סביר שברגעים אלו נשקלת החריפות של התגובה. ככל שההנהלה תבחר לבצע את המהלך בשיתוף עם ההסתדרות ותשאף להגיע איתה להבנות, כך התהליך יעבור באופן חלק יותר ללא התנגדות רועשת. רק לאחרונה היינו עדים להתנהלות עוינת בין עובדי חיפה כימיקלים להנהלת החברה ולנזקים שלהתנהלות מסוג זה יש על תפקוד החברה. הדיאלוג הקולני השבוע שהוזכר לעיל  במתקן החברה בכפר סבא - אמור לשמש קריאת השכמה לצדדים. שיתוף פעולה, התגמשות מול עמדות וצרכי ההסתדרות יסייעו לחברה בטווח הארוך. ההמלצה הברורה היא לקרוא להידברות מהירה עם נציגי ההסתדרות וועדי העובדים, לפני שאלו יגבשו עמדות לעומתיות למהלך ולמצוא את הנוסחה שתאפר שלהם לרדת מהעץ.

נדיבות – ככל שהעובדים המפוטרים יזכו לתנאי פרישה הוגנים יותר כך הסיכוי שיהפכו ללעומתיים לחברה פוחת. כך למשל, לפני כשנה כאשר חברת אינטל הודיעה על פיטורים נרחבים, היא דאגה, חרף הקשיים אליה נקלעה, לעובדים הפורשים ועשתה זאת בצורה מכובדת. יו״ר ועד העובדים כבר סימן תג מחיר אל מול ההנהלה. אחת הדרכים לרכך את הביקורת היא לוודא כי העובדים שעוזבים יקבלו פרק זמן נאות למציאת עבודה חדשה ופיצויים שישקפו את מסירותם לחברה, גם ובעיקר בתקופה האחרונה אשר היתה מלווה בקשיים רבים. ראוי להנהלת טבע היא ללמוד מהסטנדרט הנהוג בחברות בינלאומיות רבות ולאפשר לעוזבים חבילת פרישה נאה ומכבדת על עבודה של שנים בארגון.
 
צניעות ונראות – בשנים האחרונות, ובמיוחד על רקע חוקי הגבלת השכר של מנהלי מוסדות פיננסיים, פערי שכר בארגונים זוכים לכותרות נרחבות, במיוחד כאשר ביצועי הארגון מקרטעים. אם הדיווחים על כך ששכר מנכ״ל טבע הנכנס סוריו יהיה כפול או גבוה פי שלושה מזה של המנכ״ל היוצא הקודם ארז ויגודמן, ובנוסף, עתיד סוריו לקבל מענק חתימה שמן שמוערך ב־20-15 מיליון דולר לפחות, מדובר במהלך שהנראות שלו לכל הפחות היא בעייתית. גם אם מדובר בדרך הנכונה למשוך מנכ״ל עם הישגים מוכחים בתחום הפארמה, לכל הפחות העיתוי הצמוד של ההודעות הוא בעייתי. שלי יחימוביץ׳ דאגה להצביע על הדיסוננס הזה כבר ברגע ההכרזה. קולות המחאה שלה ושל פוליטאקים אחרים דוגמת איציק שמולי רק הולכים ומחריפים כנגד הפערים בחברה. ניתן אף לצפות כי קולות מחאה מסוג זה רק יחריפו בעקבותיה. מוכנות לוויתורים, גם בתחום השכר בקרב ההנהלה הבכירה היא נכונה להמשך תפקודו של הארגון. בסופו של דבר, כאשר יצליחו לצאת מהמשבר נכון ואף ניתן לצ׳פלתגמל  את ההנהלה על כך שהצליחה במשימה.
 
נראה כי גם כעת, על אף הפקת לקחים מסויימת, טבע מתקשה למצוא את הנוסחה שתייצר רגיעה. למען החברה, ההנהלה שלה והעובדים שלה כולי תקווה כי המנכ״ל החדש והמנוסה יצליח היכן שקודמיו נכשלו. צעד של התייעלות ופיטורים לא חייב להיות טראומטי ולעומתי. בכדי להגיע למצב אופטימום בו הפיטורים לא מלבים את השריפה אלא חלק ממהלך שנועד לכבות אותה, על טבע להפיק את הלקחים הנדרשים וחשוב מכל, להראות מוכנות לפשרות אל מול העובדים. טבע ממש לא יכולה להרשות לעצמה עוד מהלך משברי וקשה